"כי דע, כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם…
כי כל עשב ועשב יש לו שירה שאומר, שזה בחינת פרק שירה, ומשירת העשבים נעשה ניגון
של הרועה… ועל כן דוד המלך, עליו השלום, שהיה יודע נגן, על כן היה רועה כנ"ל, גם מצינו
באבות עולם כולם שהיו רועי מקנה, וזה בחינת "מכנף הארץ זמירות שמענו" היינו שזמירות
וניגונים יוצאים מכנף הארץ, כי על ידי העשבים הגדלים בארץ, נעשה ניגון כנ"ל"
ליקוטי מוהר"ן – תנינא – תורה ס"ג