היצירה מבטאת את שורש נשמתי ומהות חיי. ביצירה מתוארים סמלים המתארים את הוריי. הכסא הינו הכיסא הממשי של אמי ע"ה, עליו היא ישבה לאורך שנותיה האחרונות. אשר זכיתי לקבלו בירושה לאחר מותה. כאשר אני יושבת על כסא זה אני מרגישה חבוקה בידיה של אמי, זכרונות וגעגועים. על גבי הכסא מונח הספר שנכתב על אבי ז"ל, המתאר את כל מסכת חייו השזורה במעשי חסד גדולים. הספר מלווה, מחזק, ומעורר השראה בעולם. שורש משפחתי מצד אבי קשור לחסידות ויזניץ מזה דורות רבים, ואבי חייב לאדמו"ר מויזניץ את חייו הרוחניים. הגביע המונח על הכסא הינו הגביע הידוע של חסידות ויז'ניץ בצורת תפוח על גבי גבעול מעוגל. ההורים שלי קבלו אותי בהרבה אהבה וללא תנאי, תמיד באו לקראתי, והתחשבו בי באופן מיוחד. השמיכה המונחת על משענת הכסא מבטאת את החום והנתינה ללא גבול של הורי שעטפה אותי ברגש של קבלה ואהבה. ברקע היצירה מופיע ציונה של הרבנית שיינה רחל, הרבנית מבוהוש הראשונה מרומניה, שאבי היה מאוד מקושר לנכד שלה, האדמו"ר מבוהוש. נקראתי על שמה כיוון שאני נולדתי ביום השנה לפטירתה. בעקבות יצירת אמנות זו התחברתי לשורש שמי ונשמתי, ונסעתי ולרומניה לציונה ביום הולדתי, הוא יום פטירתה. הציור כולל אלמנטים חזותיים הנוגעים עמוק בשורש נשמתי.