עולמנו מלא בניגודים והפכים, והתפקיד של כל אדם לשאת את הניגודים בתוכו ולהבין שהם כולם חלק מתמונה אחת שלמה. הניגודים בין העולם הזה והעולם הבא, הערב והבוקר, הניגודים בין בכי לבין שמחה, הניגוד בין השורשים החוצבים לעומק האדמה לבין הענפים הפורצים מתוך הגזע השמיימה, מבטאים כולם את שלמות רצונו הכולל של הבורא: "כי רגע באפו. חיים ברצונו. בערב ילין בכי. ולבוקר רינה." זהו פסוק של תקווה ונחמה, המדגיש שהצער הוא זמני והטוב עתיד לבוא.
