הציור מתאר געגוע לבית אבא, רגע לפני שבת. על שולחן העץ הגדול מונחת מפה סרוגה מעשיי ידיי, שטרם נפרשה על השולחן לפני השבת. לצידה מונחים חפציו של אבי, משקפי הקריאה שלו, והספר "תיקון קוראים". אני זוכרת את קולו של אבי, מסלסל בטעמי המקרא לקראת קריאת הפרשה בבית הכנסת.
קישרתי את הגעגוע האישי לבית אבא אל כל האנשים מהדרום ומהצפון, אשר תחת התקפת הטרור הנוראה של ה-7.10 הוגלו מביתם, נלקחה מהם שגרת הבית והחג, הם מפוזרים בכל הארץ, רחוק מביתם, ולכולנו יש את געגוע החזק לחזור הביתה, לריחות, לטעמים, לשירים, לשולחן השבת, ואל המשפחה. גם אני מתגעגעת לחזור הביתה, בזכרונות לאבא שלי