יצירה זו מוקדשת לאמי, מרגלית ציפורה, עליה השלום. אמי עזרה לעצמה להרפא באמצעות האמנות, והנחילה אהבה וכמיהה זו הלאה, לילידיה ולנכדיה.
אמא
ימים רבים חודשים ושנים נלחמת ולא ויתרת
לשרוד את הטיפולים המפרכים התעקשת
ואת הציפורים שלך על ענף איתן גידלת
אמא
היה בתוכי רצון עז להעניק לך כח
יחד צעדנו לקורס אמנות לבית המלאכה
ושם מצאת את שאהבה נפשך, את כמיהתך
עולם האמנות היה לך כסם מרפא
ציור, חריטה, פסיפס, שזירת פרחים,
יודאיקה, קרמיקה, וכל חומר מזדמן
אמא
אף פעם לעצמך לא ויתרת
בכוחו של עולם האמנות האמנת
ואף שיעורי יצירה לכל הנכדים ארגנת
אמא
את זו שגילית לי את השם
את זו שהחדרת בי את מלאכת המחשבת
את זו שהפעמת בתוכי את החשק, את הכמיהה
לאחוז במכחול, להתבונן, להעמיק ולהביע עולמות ותובנות