עת לאהוב ועת לשנוא
לכל אחד מאיתנו יש זמנים של עליות וירידות, וכשאדם מודע לאותה מחזוריות, של ימי האהבה מחד, וימי השנאה מאידך, קל לו יותר להתמיד במשימותיו ולהשיג את המטרות העומדות בפניו.
עת מלחמה ועת שלום
עת מלחמה יכולה להתהפך לעת שלום, רק באם נלמד להתאחד ולשאת ביחד בעול, בשעות משבר, ונדע להתמקד בעיקר, מעבר לכל חילוקי הדעות, כפי שיישפט בראי ההיסטוריה, במרחק הדורות. ביצירה שני חלקים: דמויות בודדות, שוכבות חסרות חיים, ולעומתם דמויות המשתפות פעולה במשימה משותפת מול אבן ענקית. באם האנושות תפעל יחד, מתוך שיתוף פעולה או וויתור, הדבר […]
כח העיתים
המילים הנצחיות של שלמה המלך, "לכל זמן ועת לכל חפץ", עמדו במבחן השנים, והן רלוונטיות היום, לא פחות ממה שהיו לפני 3000 שנה בזמן כתיבתם. בטכניקת הציור על הקלף המוכרת מזה דורות, ניתן תמיד לחדש בקומפוזיציה, באלמנטים ובצבעים. בחרתי ליצור מסגרת בצבעים בלתי מסורתיים, עכשוויים, שהתאפשרו בהשראת הרלוונטיות של הטקסט העתיק, ובהשראת רקמה מעשה ידיה […]
"עת לקרוע ועת לתפור
כאשר בתי התארסה, אביו של החתן נפטר, כך שבזמן שמשפחת החתן עברה הלוויה, קריעה וישבה שבעה, משפחת הכלה התחילה את ההכנות לחתונה. דווקא מתוך מעמקי הכאב והאבל, צמחה מציאות חדשה, חזקה ויפיפיה של בית חדש בעם ישראל.
אפסיות האדם
את ההשראה ליצירה קיבלתי מצילום של אדם העומד בין שני צוקים. הצוקים מסמלים את הזמן הבלתי תלוי של מהלך חייו של אדם. הזמן הוא מושג מושאל לאדם על ידי הבורא. הצוקים התהוו בזמן שהוא בלתי תלוי באדם ומראים את טביעת החותם של הבורא בעולמו. מול צוקי הזמן האדם חש את אפסיותו ואת הקשר המחייה המוחלט […]
"מעגל החיים"
השראת היצירה נבעה משיר שנכתב על פרח הצבעוני: "צבעונים פורחים ונובלים, צבעונים משמחים, פרחים מביאים שמחה, תקווה, אושר…" היצירה משלבת את תווי הנגינה עם אגרטל הפרחים, ונר, שדלק וכבה. המסר של היצירה הינו שהחיים הם מעגל של פריחה, נבילה ופריחה מחדש – כשמשהו מסתיים, משהו חדש מתחיל
מזמור לתודה
במעגלי החיים המתחלפים, בין לידה למוות, בין הספד למחול, בין עקירה לנטיעה ובין מלחמה לשלום, תמיד, בכל מצב ובכל עת, הלב היהודי צריך להכיר תודה לבוראו! "מזמור לתודה"!
עת רקוד!
היצירה מבטאת את שמחת המחול המלווה במוסיקה של נגנים הנמצאים בין בתי הכפר. העבודה מבקשת לשלב את התנועה ביחד עם הקרמיקה, את הדינמיקה ביחד עם החומר הנוקשה.
מעגל החיים
מגזרת נייר בפוזיטיב-נגטיב המבטאת את מעגל החיים על רגעיו האפלים והמוארים.
עת ללדת עת למות
יצירה המבטאת את השילוב של תחילת החיים עם סופם. התינוק הופך לזקן וחוזר חלילה במעגל אינסופי.
ספר החיים
חמש דפים מספר חיי האדם: לידה, ילדות, נערות, בגרות, וזיקנה. בילדות הכל חלק ואפשר לתקן, וככל שהגיל מתבגר השריטות עמוקות יותר וקשות יותר לתיקון. את הזמן אי אפשר לעצור, אבל לעבוד על עצמינו אנחנו תמיד יכולים
חושך ואור
אי אפשר לשרוד את העולם הזה בלי התורה. הכל אכזרי וריק, ורק כשיש את אור התורה, אז החושך והרע בעצמו מתברר כטוב.
