במוסיקה של החיים שלובים רגעים של צליל ורגעים של שקט. כך גם בציור, קיימים חלקים צבועים, וחלקים הנראים ריקים. נשאלת השאלה, מה רב עוצמה יותר? הצליל או השקט? ואולי היכולת לשאת את שניהם? כותבת האמנית ציפורה גולדוואג: " גם בשקט, בדממה יש עוצמה.
שם- בשקט אנחנו מגלים את עצמנו
כי כשיש שקט אפשר באמת להקשיב לקול של האמת.
אנשים שקטים יש בהם עצמות חבויות,
בפסנתר יש את האופציה לנגן בשקט- ובקול. קוראים לו פיינו פורטה
שזה בתרגום ישיר בשקט-בקול
