בחרתי לצייר את עץ השקדיה בעת פריחתו היפה. עץ השקדיה הוא העץ הראשון שפורח אחרי החורף,
עוד הרבה לפני שיש סימני אביב, ועבורי זה מסמל התחדשות, התחלות חדשות והאמונה ותקווה
למחר יותר טוב.
כשאנו מתקרבים לסופו של יום ארוך, כהה וקריר בחורף – בגלות – אנו יכולים להתחיל לראות את
הניצנים הורודים-לבנים היפים המבצבצים מתוך החושך ומאירים לנו את היום, תוך שהם נותנים
תקווה לעתיד – לגאולה הקרובה והבאה.
בנביא ירמיהו מוזכרת השקדיה בפסוק: "מה אתה רואה ירמיהו, ויאמר מקל שקד אני רואה … כי
שקד אני על דברי לעשותו".
כשירמיהו הנביא מקבל את נבואת החורבן, הוא רואה ענף של השקדיה וה' אומר לו "כפי שהשקדיה
ממהרת לפרוח, גם אני ממהר להביא את החורבן". עץ השקדיה התעצב על זה ששימשו בו לנבואת
החורבן, והקב"ה הבטיח לו שהיא גם תשמש גם לנבואה של נחמה, ןתהיה סמל של גאולה:
"והיה כאשר שקדתי עליהם לנחוש ולנתוץ ולהרוס ולהאביד ולהרע, כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע".
)ירמיהו ל"א, כ"ז(
ומטה הגאולה, שהמשיח ישא, יהיה עשוי גם הוא מעץ השקד!