"ראוי להלל לה' על כל הטוב שעושה עמנו."
ואף ש"אלו פינו מלא שירה כים" לא נספיק להללו, ולו דומיה תהילה, על כל פנים בלא כלום אי אפשר, וראוי לכל אדם, מעת לעת ומפקידה לפקידה להודות ולהלל את ה'. ובפרט כשמספר איזה עניין שעשה והצליח, תיכף יהיה שם שמים שגור בפיו. ויאמר שבח לא-ל יתברך כי הפליא חסדו לי ועד כה עזרני לעשות כך וכך.
ואפילו אם יש לו ייסורין, יש לו להלל לה' שזיכהו להיות מכלל "את אשר יאהב ה' יוכיח" ושאינו מכלל משלם לשונאיו. ושלא ייסרו בייסורין יותר קשים ומרים, כי הוא רחום בדין וגובה חובתו של אדם בטובתו. ואם העדיף ה' לו טובה יותר על אחרים, ראוי לו להלל לה' המעדיף טובו עליו שלא בזכות, רק ברחמיו ובחמלתו, כי כמה טובים ממנו – חסרים כל טוב. ויכנע מאוד בלבו אמונה שלמה כי הוא הנותן לו כח לעשות חיל, ומידו הכל, ולו נתכנו עלילות. (פלא יועץ)