אני מתחברת לפיסול של בעלי חיים, ומבחינתי עופות דורסים מבטאים את עוצמת הבריאה.
פיסלתי את עיטם לבן הראש, אשר במציאות מוטת הכנפיים שלו מגיעה לכ-2 מטר. זהו עוף
מאוד עוצמתי וחזק, שיכול להרים משקלים כבדים ויחד עם זאת בתעופה ובדאייה שלו יש
משהו מאוד שקט, אך גם מאוד קטלני. היצירה הינה מטפורה לכוחו האינסופי של הבורא –
שמצד אחד אנו רוצים להתחבר לצד החסד שבו אך אנו גם יודעים שהוא כח כל הכוחות.
כתוב בפסוקים בברית בין הבתרים )בראשית טו:ט-יא(: " וַיֹּאמֶ ר אֵ לָיו קְ חָ ה לִי עֶ גְ לָה מְ שֻ ׁלֶּשֶ ׁת
וְ עֵ ז מְ שֻ ׁלֶּשֶ ׁת וְ אַ יִל… וְ תֹר וְ גֹוזָל. וַיִּקַ ּח לֹו אֶ ת כָּל אֵ לֶּה וַיְבַ תֵ ּר אֹתָ ם… וַיִּתֵ ּן אִ יׁש בִ ּתְ רֹו לִקְ רַ את רֵ עֵ הּו
וְ אֶ ת הַ צִ ּפֹּר ל ֹא בָ תָ ר. וַיֵּרֶ ד הָ עַ יִט עַ ל הַ פְ ּגָרִ ים וַיַּשֵ ּׁב אֹתָ ם אַ בְ רָ ם"
מפרש הרב מרדכי הוכמן על פסוק זה: "העיט שיחיה את הפגרים – מחזה ברית בין הבתרים
מתבאר בדברי הנביאים ובמדרשים. הבהמות – מסמלות את הפועלים עם משיח בן יוסף
בפעילות צבאית וכלכלית; הצפורים – מסמלות את הפועלים עם משיח בן דויד בפעילות
רוחנית ותורנית. ה'עיט' מסמל את בית דויד שמזהים את משיח בן יוסף בתור 'פגרים' –
ודוקרים אותו".