אחריות
הפסיעות הן עצם חיות האדם, תינוק שנולד לומד ללכת ולפסוע יחד עם משפחתו לאורך כל ימי חייו. הפסיעות מבטאות את הבחירות ואת האחריות שהאדם לוקח על חייו, והן מהוות את הבסיס למסע החיים. האדם אינו פוסע לבד, הוא מוקף בבני משפחתו, בתחילה הילדים מובלים ומונחים על ידי הוריהם, ובהמשך הילדים מתבגרים והופכים לבוגרים בעצמם, המובילים […]
בבושקה
היצירה מכילה מספר בובות בבושקה העשויות מקרמיקה ומעץ. כל בבושקה מבטאת היבט אחר שבו הזולת צופה באותו אדם. אותו אדם יכול להיראות שונה לגמרי בעיני אנשים שונים.
הפאזל האנושי
ביצירה זו ביקשתי לבטא את המחשבה שכל אדם הוא כמו חתיכה מתוך פאזל וכל בני האדם מתחברים יחד זה לזה גם אם לא באופן מושלם, והיופי הוא דווקא בכך שלמרות השוני בין האנשים השונים והחתיכות השונות של הפאזל הם עדיין מתחברים אחד לשני.
האדם עץ השדה
אוסף יצירות המתארות את הקשר הנפשי בין האדם לבין העץ כסמל לטבע כולו. כמו שהעץ צומח מתוך האדמה, ועולה כלפי השמים, כך האדם צומח מתוך שורשיו הרוחניים ומתפתח לעולם הרוחני כלפי מעלה.
שורש נשמתי
היצירה מבטאת את שורש נשמתי ומהות חיי. ביצירה מתוארים סמלים המתארים את הוריי. הכסא הינו הכיסא הממשי של אמי ע"ה, עליו היא ישבה לאורך שנותיה האחרונות. אשר זכיתי לקבלו בירושה לאחר מותה. כאשר אני יושבת על כסא זה אני מרגישה חבוקה בידיה של אמי, זכרונות וגעגועים. על גבי הכסא מונח הספר שנכתב על אבי ז"ל, […]
כל עשב ועשב
"ראוי להלל לה' על כל הטוב שעושה עמנו." ואף ש"אלו פינו מלא שירה כים" לא נספיק להללו, ולו דומיה תהילה, על כל פנים בלא כלום אי אפשר, וראוי לכל אדם, מעת לעת ומפקידה לפקידה להודות ולהלל את ה'. ובפרט כשמספר איזה עניין שעשה והצליח, תיכף יהיה שם שמים שגור בפיו. ויאמר שבח לא-ל יתברך כי […]
אמי, כמיהתה ומלאכת כפיה
יצירה זו מוקדשת לאמי, מרגלית ציפורה, עליה השלום. אמי עזרה לעצמה להרפא באמצעות האמנות, והנחילה אהבה וכמיהה זו הלאה, לילידיה ולנכדיה. אמא ימים רבים חודשים ושנים נלחמת ולא ויתרת לשרוד את הטיפולים המפרכים התעקשת ואת הציפורים שלך על ענף איתן גידלת אמא היה בתוכי רצון עז להעניק לך כח יחד צעדנו לקורס אמנות לבית המלאכה […]
לאקומי שכינתא מעפרא
לפני כ-5 שנים, חמותי ע"ה עברה לגור על ידינו. היה לנו קשר מעל הטבע. השקעתי בו המון אהבה ומאמץ להביא נחת לבורא עולם וכמובן לחמותי. ממש התעמקתי במצוות כיבוד הורים: קראתי ספרים, התייעצתי עם רבנים ועשיתי הרבה עבודה עצמית. לפני כמה חודשים חמותי הלכה לעולמה, יהי זכרה ברוך. המפה שלה היא הרקע של הציור והפסוק […]
אמילי הנד שבה הביתה
הילדה אמילי הנד הייתה בשבי החמאס בעזה במשך 50 ימים. היצירה כוללת ציור של החפצים שהיו יקרים לאמילי, וסמליים לשובה. ברקע הפיג'מה שהיא לבשה החל מה-7.10 ולא הורידה לאורך כל התקופה בשבי. הדובי שאיתו צולמה ברגע הגעתה חזרה לחיק משפחה. העוגה עם המספר 9 היא העוגה שאיתה חגגו בני משפחתה באירלנד בהיותה עדיין בשבי, ולוח […]
רוצה באמת קרבת ה'
"לכל איש יש שם שנתנה לו כמיהתו" הכמיהה שלי מתבטאת בראשי התיבות של שמי: רוצה באמת קרבת ה'! ביטאתי רצון זה בציור מופשט המתאר את ארבעת היסודות מהם בנוי העולם כולו, כהקבלה לארבעת אותיות שם ה'. בספר עץ החיים מבואר בשם האר"י ז"ל שאפילו הדומם מורכב מכל ארבעת היסודות, אלא שהעיקר בו הוא יסוד העפר, […]
המלחמה
יצירה זו נעשתה בעקבות טבח 7.10 . הדמות מסמלת את עם ישראל המחובר לקרקע של ארץ ישראל וצומח מתוכה. ב-7.10 יצאו כוחות רשע, ממעמקי שאול, שבאו להשמיד ולפגוע. הדמות שבורה ובלועה באדמה, ורק היד המושטת למעלה בתפילה, מביעה תקווה, המקבלת ביטוי חזותי בזהב המתנוצץ מעליה.
דרך החיבור לעבר נבנה העתיד
בציור רואים את היד שלי אוחזת בציור שציירתי את סבתי ע"ה, אליה הייתי מחוברת מאוד. סבתי מייצגת עבורי את מורשת העבר העשירה של יהודי תימן. היד שלי מייצגת את השאיפה לברוא, מתוך מורשת העבר, עתיד טוב יותר.
