תערוכה: תערוכות

עוצמת הבריאה

אני מתחברת לפיסול של בעלי חיים, ומבחינתי עופות דורסים מבטאים את עוצמת הבריאה. פיסלתי את עיטם לבן הראש, אשר במציאות מוטת הכנפיים שלו מגיעה לכ-2 מטר. זהו עוף מאוד עוצמתי וחזק, שיכול להרים משקלים כבדים ויחד עם זאת בתעופה ובדאייה שלו יש משהו מאוד שקט, אך גם מאוד קטלני. היצירה הינה מטפורה לכוחו האינסופי של […]

קיפודן

"את הכל עשה יפה בעתו…" (קהלת ג, יא) כמו שלפרחים יש זמן להיוולד וזמן למות, כך נגיף הקורונה נולד וגם ימות. קיפודן עולמי מתפשט, והוא כמו קוץ בצד שלנו. הקיפודן יכול להיות מסוכן אבל יש בו יופי. אל תפחדו מזה. מצאו את הטוב. תשאבו השראה. חבקו אותו. השמשו בו. תהנו.. גם זה יעבור.  

איחוי השברים

שברי שמשת חלון מרוסק אספתי בידי מן הרחוב. נראה שלאלו אבדה כבר תקווה חשבתי לעצמי, חיממתי אותם באש המבער והנה השברים  התחברו אט אט זה לזה, יצרו צורה מעניינת, חדשה. שיבצתי אחת ועוד אחת לתכשיט יפה. עת לשברון לב, עת לחיבור וחדוות יצירה.    

לנוע בתוך החיים

הייתי רוצה לנוע בחופשיות בעולם, להסכים לנדוד כציפור, לא להישאר על מקומי. ישנם זמנים שהמציאות דורשת להישאר כעץ עומד בשלג, וישנם זמנים בהם המציאות קוראת לי לצאת, לפעול את שלי בעולם, לפרוח.    

קידוש לבנה

בזמן שבירת הצלחת באירוסין, רציתי לשמר את היופי שברגע החולף. שיבצתי את אחד השברים לתכשיט בצורת הלבנה המתחדשת. לפעמים בתוך השבר אפשר לראות את הקדושה, את השמחה, את ההתחלה. הגיעה העת לקדש את הלבנה    

"עת לטעת… עת ללדת" – התחלתא דגאולה

רציתי לקשור ביצירה שלי את תחילת הגאולה של עם ישראל בארצו. בנבואת יחזקאל ,כתוב: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו  ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא (לו, ח)". "אמר ר' אבא (סנהדרין צח, א) אין לך קץ מגולה מזה. ופירש רש"י: כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר" […]

רוח בני האדמה

"לכל זמן; ועת לכל-חפץ תחת השמיים עת ללדת ועת למות; עת לטעת ועת לעקור נטוע… עת מלחמה ועת שלום" (קהלת, ג')   קהלת מתייחס בדבריו למעגליות של העולם, לניגודים ולסתירות כביכול, היוצרים עולם שמשתמר מחד ומתחדש מאידך, בכל רגע.   במיצג נראה כיצד מובעים דברי קהלת באמצעות יצירה בעלת שני קצוות השונים זה מזה הן […]

חכמת שלמה

בתוך צורת מגן הדוד, חבויות ומתגלות המילים הנצחיות של החכם באדם בספר קהלת: "עת ללדת ועת למות… עת לנטוע ועת לעקור נטוע…. עת מלחמה ועת שלום" מילים הנותנות כח, לעבור את כל העיתים באמונה שלמה בכח הבורא עצמו, ובכוחות שנתן לו הבורא.       

התגלות רגשות

כל קערה עגולה, למרות ניגודי הצבעים בין לבן ושחור, נראית מבחוץ זהה, אך בפנימיותה טומנת רגשות שונים המרומזים באופן צורני, המבקש פיענוח מצד הצופה. השילוב של כל הקערות יחד, יוצר דינמיקה רגשית המחייב התבוננות, ברגשות העולים ברצף החיים, בין הטוב והרע, בין האור והחושך, וההבנה, שבסופו של דבר, הכל מתאחד לאחדות אחת פשוטה.      […]

מגן דוד

ענפים ושורשים משתרגים יחד ליצירה נצחית של בחירה מתמדת. בין הענפים מתגלה ומסתתר מגן דוד, המייצג את הנצחיות של עם ישראל הנובעת מתוך האמונה השלמה והתמימה בבורא על העולמות.       

כח העיתים

בכל עת ועת שה' נותן לנו, אנחנו יכולים לבחור להתבונן בצד האור, או בצד החושך. איננו יכולים לבחור את המציאות, אבל אנו יכולים לבחור את התגובה שלנו למציאות ואנו יכולים לבחור לראות את יד ה' בתוך תמונת המציאות הכוללת גם את האור וגם את החושך.       

על סף החלון

הפסוק "עת ללדת ועת למות"  עורר בי את המחשבה, שכל ההתחלות וההפסקות אינם בשליטה שלנו. יש זמן שבו ניתן לעשות את ההשתדלות, ויש זמן שבו יש להאמין שמה שיקרה יהיה הטוב ביותר. על אדן החלון מונחים חפצים סמליים להשתדלות האדם בעולם העשיה: סידור תפילה, כוס, קופסת טישו, פלאפון, דפים קטנים ועט, והשמים פתוחים לקול תפילה. […]