כולנו ריקמה אנושית

"כל ישראל ערבים בזה בזה" – אף על פי שחילוקי דעות מפלגים לעיתים את חלקי החברה הישראלית, בסופו של דבר אנו ענפים שונים היונקים משורש אחד. כולנו מחוברים ברשת עדינה של קשרים – משפחתיים, חברתיים, היסטוריים, דתיים, תרבותיים ותודעתיים. דווקא המגוון, דווקא הריבוי והשוני, הם היוצרים את יופיו המיוחד של העם הזה. האחדות אינה נולדת […]
אימהות החטופים

כבר מאות ימים שאימהות החטופים מתמודדות עם אתגר בלתי נתפס, בעוד ילדיהם האהובים נמצאים בשבי האכזרי בעזה. העבודה מבקשת לשקף את תנועות הנפש המורכבות המורכבות של האימהות, התלויות בין יאוש לתקווה, הנעות בין שבריריות לבין עוצמה פנימית, בין דאגה אינסופית לבין הציפייה הדרוכה לרגע המיוחל של השיבה והחיבוק . בלב כל אמא בעם ישראל פועם […]
נברא במפגש

יצירה בפיסול קרמי המורכבת משני חלקים. מסבירה האמנית אסתי נתנוב ליבור: "שני צדדים שונים, כל אחד שלם בדרכו, בעל צבע, צורה ואופי משלו. הם לא מתמזגים ולא מבטלים זה את זה, אלא מתקרבים ויוצרים ביניהם מרחב משותף. המרחב הזה הופך לכלי שמחזיק את התוכן של שניהם ולא פשרה, אלא מהות חדשה שהיא גם וגם. העבודה […]
מורכבויות

סדרת עבודות פיסול קרמי העוסקת במורכבויות ובשלבים השונים של החיים. נקודת המוצא הייתה דימוי של גזעי עצים – כל גזע בעל טקסטורה ייחודית, גובה שונה וחלל פנימי אחר, כאשר כל אחד מהם מספר סיפור עצמאי ורב־רבדים. מתוך דימוי זה התפתח רעיון של צעדים – תנועה מתמשכת של התפתחות, צמיחה וגדילה, שלעתים נולדת דווקא מתוך כאב. […]
נקודת המבט

"מציאות אובייקטיבית? והרי בידינו הבחירה להבין כי דבר אשר קרה לנו הוא עונש או מתנה." (ליקוטי מוהר"ן) בין שחור ללבן, בין הסתר לגילוי—הנשמה בוחרת. המציאות החיצונית אולי קבועה, אך הפירוש שלנו אליה הוא עיקר חיינו. הקוביות בציור מסמלות תנועה פנימית: מן הדין אל החסד, מהצמצום לאור. הקוביה השחורה מייצגת התחלה סגורה, לבנה – תוצאה של […]
ברכה

בחרתי לצייר את בתי, ילדה אהובה עם צרכים מיוחדים, כמרכז היצירה שלי. בציור, היא יושבת על סלע בטבע – מוקפת נוף חי, אך עטופה בשקט פנימי עמוק. רציתי לבטא את הפער בין הנוכחות הפיזית לבין הנוכחות הנפשית; היא שם, ממשית, גופה בתוך העולם – אבל רוחה מצויה במקום אחר. היא חיה עם עצמה, בתוך עולם […]
מי הוא בעל הבירה?!

ערים רבות יש בעולם. רומא, לונדון, טהרן — ערי בירה שנבנו לפני אלפי שנים, שעמדו בלב אימפריות שחלפו מן העולם. אך עיר אחת איננה רק מקום. ירושלים — עיר של נבואה, עיר שנכבשה שוב ושוב ועמדה זקופה מול הזמן. עיר שבליבה חרבן ותקומה, שמים וארץ, עבר, הווה ועתיד. עיר הנושאת בתוכה את נשמת העם ואת […]
שלושת פני הים

היצירה מציגה שלוש תמונות שונות של הים, המתבססות על צילומים שצולמו באותו רגע ממש, מול הים. הים מוצג כשדה משתנה ותמידי של תנועה, צבע ואור, המשתנים מרגע לרגע. בתוך התחלפות זו, פני הים משקפים רגשות סותרים כמו שלווה וסערה, עומק וקלילות, בהירות וערפל, המתקיימים יחדיו. היצירה מבטאת את נשיאת ההפכים שבחיים, ומדגישה כיצד אותו מצב […]
חלל

חלל. היה ואיננו. אך השאיר אחריו זכר. כותבת האמנית יעל זרובבלי: "במהלך המלחמה נחפשתי למציאות המרה שבא נפלו חיילים בשדה הקרב והיתו אחריהם נשים מצפות ללידה. כיוון שבאותה תקופה ציפיתי בעצמי, הנושא נגע ללבי מאוד. כאב לי על האם שנותרה להתמודד לבדה, ועל התינוקות שנולדו ולעולם לא יכרו את אביהם. מאידך, כל ילד שנולד מביא […]
גידול

כיצד ניתן לגדול מתוך גידול, לשגשג מתוך מחלה? לעיתים דווקא מתוך קושי, אובדן ומוות נולדת צמיחה חדשה. מסבירה האמנית לינדה גרדנר: "היצירה בוחנת את הטבע המורכב של מחלת הסרטן – יופיים הבלתי צפוי של תאים תחת מיקרוסקופ מול מציאות קשה כואבת. למרות שהמחלה יכולה להיות הרסנית, היא יכולה להוביל לצמיחה אישית. כשבעלי ז"ל אובחן במלנומה […]
חלה

סדרת העבודות עשויה בצבעי עפרונות ופסטל על קלף ונייר אפייה – שילוב בלתי שגרתי המפגיש בין חומריות פשוטה לביטוי רוחני עשיר. היצירות שואבות השראה מהעולם הנשי ומהמרחב שבין אמונה להשתדלות, ומעמידות במרכזן את מצוות החלה – פעולה יומיומית, ביתית ונשית. דרך דימוי קליעת החלה, מבוטא רעיון קליעת החיים: תהליך עדין אך עוצמתי של חיבור, נתינה […]
בחירה

היצירה מבקשת לפענח את החיבור בין העולם, הסופי והמוגבל, לבין האינסופי,. אותיות הא-ב שהם כלי היצירה של הבורא והם גם כלי התקשורת האנושיים, מבטאות את הזווית דרכה ניתן לראות מבעד לכל הכאוס – את היד המכוונת של הבורא. כותבת האמנית אסתר מילר: "איך ניתן למצוא את ה' בתמונה? זה מתחיל בבחירה שלנו לחפש, לזכך, להבחין. […]