יצר טוב ויצר רע
מכלול היצירות של האמנית מבטאים נשיאת הפכים בין פנים לחוץ, בין מה שנראה שלם לשבור, בין הלבן המכסה את השחור, בין היצר הטוב והיצר הרע, הפועלים שניהם בתוך האדם. מסבירה האמנית מרים הלישאוור: "האם הפנימיות שלך שחורה או לבנה? אי אפשר לשפוט אדם לפי מראהו. יש שנראים קשים אך מתגלים כמלאי חמלה, ולעומתם – כאלה […]
יצר טוב ויצר רע
מכלול היצירות של האמנית מבטאים נשיאת הפכים בין פנים לחוץ, בין מה שנראה שלם לשבור, בין הלבן המכסה את השחור, בין היצר הטוב והיצר הרע, הפועלים שניהם בתוך האדם. מסבירה האמנית מרים הלישאוור: "האם הפנימיות שלך שחורה או לבנה? אי אפשר לשפוט אדם לפי מראהו. יש שנראים קשים אך מתגלים כמלאי חמלה, ולעומתם – כאלה […]
החוט המקשר
היצירה מבוססת על צילום ישן. אמא ובת שהקשר ביניהן נוצר דרך הבד, הבגד. מסבירה האמנית יעל ביטון: "נולדתי בשנות השישים, בת בכורה להורים עולים ממרוקו, שהגיעו לארץ מתוך כמיהה לאהבת הארץ וללשון הקודש.אמא לא דיברה עברית. היא לא תקשרה מילולית. אמא היתה תופרת ומעצבת במקצועה. תפרה הכל לבית ובמיוחד אהבה לתפור לי שמלות. כך היא […]
על המרפסת
הציור מתאר ילדה קטנה העומדת לבדה על מרפסת ברזל ירושלמית, אוחזת בסורג ומתבוננת החוצה, חולמת, צופה…. המרפסת הופכת לסמל למרחב בין פנים לחוץ. כילדה, גם אני אהבתי לעמוד במרפסת הבית שלי, להתבונן, לצפות ,לשקוע במחשבות , שמיכת הפוך שמונחת לאוורור על המרפסת לצידה, מוסיפה נגיעה של חום ורוך – רגע ביתי שמכיל בתוכו כמיהה שקטה […]
ההורים ואני
היצירה מתארת את האמנית בילדותה, בנוף מושלג, ארץ הולדת אמה, שוודיה. כותבת האמנית אירה גולדמן: "בציור אני תינוקת רכה, נישאת בזרועות הוריי – שניהם חירשים. מאז לידתי אני חיה בין שני עולמות: עולם הדממה ועולם הצלילים. כבכורה שומעת להורים חירשים, הייתי החוט המקשר ביניהם לבין העולם – בין פנים לחוץ, בין שפה לשפה, בין עולמות. […]
שמי הנפש
היצירה מורכבת משני קנבסים המוצבים זה לצד זה: האחד מתאר שמיים בהירים, שטופי אור ותקווה, ואילו השני מציג שמיים סוערים, אפלים ודרמטיים. הניגוד החזותי ביניהם מדגיש את הקיום הבו-זמני של רגשות מנוגדים בחיי האדם. דרך דיאלוג זה בין אור לחושך, מציעה היצירה התבוננות ברגעים של שמחה ושל קושי כאחד – ומעלה את רעיון נשיאת ההפכים, […]
פיאנו – פורטה
במוסיקה של החיים שלובים רגעים של צליל ורגעים של שקט. כך גם בציור, קיימים חלקים צבועים, וחלקים הנראים ריקים. נשאלת השאלה, מה רב עוצמה יותר? הצליל או השקט? ואולי היכולת לשאת את שניהם? כותבת האמנית ציפורה גולדוואג: " גם בשקט, בדממה יש עוצמה. שם- בשקט אנחנו מגלים את עצמנו כי כשיש שקט אפשר באמת להקשיב […]
"לא איבדתי, נתתי"
"לא איבדתי, נתתי" – אלון קמינר דיוקן בגודל טבעי של לוחם חיל הים שנפצע קשה ב-14 באוקטובר 2023. אלון מתמודד מדי יום עם אתגרים בלתי נתפסים, התמודדות עם המוות, ובחירה בחיים. למרות שאיבד עין, רגל ושתי ידיים, הוא מביט בצופה בחיוך מאיר מלא חיות שמחה ושלמות. הפרוטזה מאפשרת לו לעמוד זקוף. הוא מצויר על שלושה […]
"כאשר אבדתי, אבדתי"
אסתר היא סיפור של נשיאת הפכים. שמירה על זהותה האישית, לצד הציווי לשמור בסוד על עמה ומולדתה. המדרש כותב שהייתה "ירקרוקת" והסתירה זאת תחת שכבות האיפור שהיו נהוגות בפרס העתיקה. מסבירה אילנה קליין: "זהו פורטרט קונספטואלי של אסתר המלכה בשנה החמישית מאז שנלקחה ממרדכי לארמון אחשוורוש באונס. זהו הרגע בו היא מחליטה להגיד "לך כנוס […]
הקומקום
על בד קטיפה שחור, מצוייר קומקום שקוף. הדימוי מתאר נשיאת הפכים. כלי הזכוכית מייצג את הנפש השברירית, שיכולה לשאת בתוכה מכלול רגשות מנוגדים. הבחירה לצייר דווקא בצבע לבן, מבטאת את הבחירה לראות גם בתוך מציאות מורכבת ומאתגרת – דווקא את האור. מסבירה האמנית צביה סימן טוב: "לפעמים אני מרגישה כמו קומקום שבפנים הכל גועש, רועש, […]
השמח בחלקו
ברישום עיפרון מתואר סבא של האמנית, היושב בנחת על הנדנדה, ושומר על רוח חיים גם כשהוא נמצא במסדרונות של המחלקות הכי קשות. מסבירה האמנית הדס שלום: "ביצירה ציירתי את סבי, המתמודד יום-יום עם המחלה ועם טיפולים לא פשוטים. למרות הכל, הוא בוחר בכל בוקר מחדש בחיים – באמונה, באופטימיות ובשמחה פנימית אמיתית. עבורי, הוא דמות […]
מדע ואמנות
הקומקום מבטא את נשיאת ההפכים: מסבירה האמנית רינה קושלנד: "בניית הקומקום דורשת שילוב בין בנייה מדויקת והנדסית לבין דמיון, הומור ורגש אמנותי". יצירת הקומקום מחייבת חישובים מדוייקים יחד עם שילוב של חופש ואמנות. הקומקום, כחפץ, שייך לזמן עבר, לעולם שהיו היה, אך יש לו אסתטיקה מרתקת גם בהווה. בקומקום יש נשיאת הפכים של של אוויר […]
