"לכל זמן; ועת לכל-חפץ תחת השמיים עת ללדת ועת למות; עת לטעת ועת לעקור נטוע… עת מלחמה ועת שלום" (קהלת, ג')
קהלת מתייחס בדבריו למעגליות של העולם, לניגודים ולסתירות כביכול, היוצרים עולם שמשתמר מחד ומתחדש מאידך, בכל רגע.
במיצג נראה כיצד מובעים דברי קהלת באמצעות יצירה בעלת שני קצוות השונים זה מזה הן בחומר והן ברוח.
חלק החימר בכלים מייצג את הנצחיות ואת הקבוע בעולמנו והחלק הקלוע מצמחים מייצג את הזמניות ואת ההתחדשות המעגליים וביחד שני הקצוות מסמלים את הניגודיות שמשלימה את היצירה בעולמנו מדי יום ביומו.