היצירה היא משל לחיי האדם. כאשר חפץ נופל למים, הוא בתחילה טובע, ואז, ברגע מסוים המים מתחילים לרומם אותו למעלה. כך גם בחיי האדם, האדם "טובע בים החיים" הפעילות יתר שלנו היא זו שגורמת לנו לטבוע. ורק אם נדע לשחרר שליטה, ולהיות באמונה, אזי נתחיל להתרומם למעלה.
החפצים המתוארים כאן כמו הטלפון, הנעליים – מאפיינים את הפעילות של אישה בעולם העכשווי, את ההתרוצצות, המתח, הלחץ. החפצים טובעים בתוך המים. לעומת זאת הנוצה, המייצגת את הדבר הקל, השחרור, האמונה בה', צפה בקלות מעל לפני מיים. אם היינו משחררים ורק מאמינים שמישהו ירים אותנו, אז לא היינו טובעים ב"ים החיים". הסוד הוא "לשחרר ולהתעלות".